הנתונים העגומים ותובנות מביקור באתר של המשרד להגנת הסביבה

  • קצת נתונים
  • -תעשיית המזון מן החי אחראית ל-18% מפליטות גזי החממה על פני כדור הארץ, בעוד שאמצעי התחבורה אחראים רק ל-13% ממנה.
  • -70% מהקרקעות החקלאיות של כדור הארץ מנוצלות על ידי תעשיית המזון מן החי – הן ישירות והן לצורך גידול מספוא, וזאת בשעה שכ-805 מיליון אנשים על פני כדור הארץ סובלים מתת תזונה.
  • -70% מהיערות באמזונס נכרתים לצורך מרעה.
  • -כדי לייצר כמות מסוימת של בקר תעשייתי צריך פי 10 מים ופי 16 דלק מאובנים מאשר כדי לייצר מזון צמחי בעל ערך קלורי זהה.
  • -ק”ג בשר עופות אחראי לפליטת 4.6 ק”ג של פחמן דו-חמצני, ק”ג ביצים – 5.5 ק”ג, ואילו ק”ג חיטה ללחם – 0.8 ק”ג פחמן דו-חמצני בלבד.
  • -בעלי חיים בארצות הברית מייצרים כ-900,000,000 טון של הפרשות בשנה, כלומר 3 טון לכל אזרח בארצות הברית.

מה יהיה בעתיד?

אמנם דיאטות צמחוניות וטבעוניות נעשות רווחות יותר ויותר והמודעות אליהן גדלה; אך צריכת מוצרים מן החי רק הולכת וגוברת. התחזית היא שבשנת 2050 צריכת הבשר והחלב העולמית תהיה גדולה פי 2 מצריכתם ב-1999, הכפלה שתתרחש בטווח זמן של 50 שנה בלבד. משמעות הדבר היא שניצול המשאבים המידלדלים והולכים של כדור הארץ הולך וגדל, ושהסיכוי שהמין האנושי יהיה קיים בעוד כמה שנים הולך וקטן.

  • ביקור באתר של המשרד להגנת הסביבה 
  • אי שם במחוזות האפלים של אתר המשרד להגנת הסביבה, מעבר לכותרות הצעקניות על קמפוסים ירוקים ועל דרגות זיהום אוויר, נמצאת מפה. במפה זו, הקרויה מפת מרשם הפליטות לסביבה (מפל”ס) מסומנים כל המקומות שפולטים לסביבה חומרים מזהמים. במקרא המפה יש כמה קטגוריות, ביניהן גם “תעשיית מזון ומשקאות” ו”חקלאות”. רוב המקומות המזהמים שמופיעים במפה מקוטלגים תחת “חקלאות” או תחת “פסולת ושפכים”, אך כאשר לוחצים על כל המקומות שמופיעים תחת הקטגוריה חקלאות – הפלא ופלא! רובם המכריע הוא לולי תרנגולות. האם ביצים ובשר עוף אינם חלק מתעשיית המזון והמשקאות, אך מפעל קוקה-קולה הוא כן חלק ממנה? בעיניי זהו פשוט ניסיון טיוח והשקטה של המצב.

מדוע המשרד לאיכות הסביבה מהסה את הנתונים על הזיהום שתעשיית המזון מן החי גורמת לו? ההשערה הסבירה ביותר שאני מסוגלת להעלות על דעתי היא שיש כאן ניגוד אינטרסים: מצד אחד, תעשיית המזון מן החי גורמת לפליטה של חומרים מזהמים רבים. מצד שני, הפצת הנתונים הללו ועיסוק רב בהם ייפגע בחקלאים, שגם ככה זקוקים לסיוע כלכלי נדיב מהממשלה. אולי זה מסביר את העובדה שאם ניכנס לאתר “סבבה”, אתר של המשרד להגנת הסביבה המיועד לילדים, נמצא שם שפע משחקים וכתבות העוסקים במחזור, בהפרדת פסולת ובשימוש חסכוני במים, אך לא נמצא שם ולו מילה על הנזקים העצומים שגורמת תעשיית המזון מן החי.

קרוב לוודאי שהמצב זהה גם במדינות רבות אחרות, ולא רק בישראל. אנשים העוסקים בגידול תעשייתי של בעלי חיים לא עושים את זה כי זה מסב להם הנאה, בלשון המעטה, ובדרך כלל הם יהיו זקוקים להטבות ממשלתיות למיניהן. התעסקות מרובה בנתונים על הנזק שתעשיית המזון מן החי גורמת לסביבה עשויה לפגוע בפרנסה שלהם, ולכן הרצון להשתיק את הנתונים האלה כמה שיותר מובן.

יצוג גרפי אחד שווה אלף מילים

לסיום, כמה ייצוגים גרפיים של נתונים על השפעותיה הסביבתיות של תעשיית המזון מן החי.

0127BITTMAN.650.952 vegetables

ביבליוגרפיה

http://www.nytimes.com/2008/01/27/weekinreview/27bittman.html?pagewanted=1&_r=4&sq=Rethinking%20the%20Meat-Guzzler&st=nyt&scp=2&

http://www.culinaryschools.org/yum/vegetables/

http://anonymous.org.il/cat32.html

עלון “יום שני ללא בשר” של עמותת אנונימוס

http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s