סקר בנושא המודעות לנזקי תעשיית המזון מן החי ותוצאותיו

בחלק המעשי יותר של עבודתי, בחרתי לבדוק מהי המודעות לנזקי תעשיית המזון מן החי. למען האמת, בהתחלה רציתי לראיין גורם במשרד להגנת הסביבה על הנושא ועל הניסיון למצוא איזון בין האינטרס הכלכלי של החקלאים לבין האינטרס הסביבתי, אך המשרד להגנת הסביבה טרם השיב על שאלותיי. לכן, בחרתי לערוך סקר קצר ולבדוק בו את המודעות של ילדי הכיתה לנזקי תעשיית המזון מן החי באמצעות 5 שאלות קצרות. השאלות עוסקות בעובדות שלפי דעתי כל אדם צריך לדעת. להלן השאלות (התשובה הנכונה מודגשת):

1. למה גורם אפקט החממה?

א. הפשרת קרחונים

ב. צמצום פני היבשה

ג. הגברת תהליכי מדבור

ד. כל התשובות נכונות

2. האם יש לבחירות התזונתיות של בני אדם השפעה על איכות הסביבה?

א. כן

ב. לא

ג. כן, אבל השפעה זניחה

3. לכמה אחוזים מפליטת גזי החממה אחראית לדעתך תעשיית המזון מן החי?

א. 0%-5%

ב. 5%-10%

ג. 10%-15%

ד. 15%-20%

ה. 20%-25%

ו. 25%-30%

4. איזה חלק מהקרקעות החקלאיות בכדור הארץ מנוצל לצורך תעשיית המזון מן החי? (בשר, ביצים, חלב, דבש ומזון בשביל בעלי החיים)

א. 0%-20%

ב. 20%-40%

ג. 40%-60%

ד. 60%-80%

ה. 80%-100%

5. מגדלים בשר בקר, ובמקביל מגדלים צמח עם ערך קלורי זהה. מי צורך יותר מים ופי כמה?

א. הצמח, פי 0-5

ב. הצמח, פי 6-10

ג. הצמח, פי 11-15

ד. שניהם צורכים את אותה כמות מים

ה. הבקר, פי 0-5

ו. הבקר, פי 6-10

ז. הבקר, פי 11-15

האמת היא שתוצאות הסקר הפתיעו אותי ממש לטובה! על רוב השאלות אנשים ענו תוך הערכה מושכלת וקרובה מאוד לאמת. השאלה היחידה שהתשובות בה לא היו נכונות הייתה שאלה 4, בה כל התשובות היו ב’ ו-ג’. הסקר הזה הוכיח לי שאנשים מודעים לבעיה שחקרתי יותר ממה שחשבתי, ושגם אם הם לא יודעים נתונים מדויקים הם מסוגלים להעריך את השפעת המזון מן החי על הסביבה.

לצערי, רוב הזמן אנשים לא חושבים על ההשלכות הסביבתיות של התזונה שלהם, ורק סקרים ושאלונים כגון זה שערכתי גורמים לאנשים לעצור לרגע, להעריך את קליטת ופליטת המשאבים של תעשיית המזון מן החי על הסביבה ולהרהר בה. אני חושבת שעיסוק בשאלה “איך מה שאני אוכל משפיע על הסביבה?” הוא הצעד הראשון בדרך לפתרון הבעיה, כי ברגע שאנשים עוצרים לרגע וחושבים, הם נהיים מודעים יותר לבעיה, ומהמודעות אליה יבוא הרצון למצוא לה פתרון.

Advertisements

הנתונים העגומים ותובנות מביקור באתר של המשרד להגנת הסביבה

  • קצת נתונים
  • -תעשיית המזון מן החי אחראית ל-18% מפליטות גזי החממה על פני כדור הארץ, בעוד שאמצעי התחבורה אחראים רק ל-13% ממנה.
  • -70% מהקרקעות החקלאיות של כדור הארץ מנוצלות על ידי תעשיית המזון מן החי – הן ישירות והן לצורך גידול מספוא, וזאת בשעה שכ-805 מיליון אנשים על פני כדור הארץ סובלים מתת תזונה.
  • -70% מהיערות באמזונס נכרתים לצורך מרעה.
  • -כדי לייצר כמות מסוימת של בקר תעשייתי צריך פי 10 מים ופי 16 דלק מאובנים מאשר כדי לייצר מזון צמחי בעל ערך קלורי זהה.
  • -ק”ג בשר עופות אחראי לפליטת 4.6 ק”ג של פחמן דו-חמצני, ק”ג ביצים – 5.5 ק”ג, ואילו ק”ג חיטה ללחם – 0.8 ק”ג פחמן דו-חמצני בלבד.
  • -בעלי חיים בארצות הברית מייצרים כ-900,000,000 טון של הפרשות בשנה, כלומר 3 טון לכל אזרח בארצות הברית.

מה יהיה בעתיד?

אמנם דיאטות צמחוניות וטבעוניות נעשות רווחות יותר ויותר והמודעות אליהן גדלה; אך צריכת מוצרים מן החי רק הולכת וגוברת. התחזית היא שבשנת 2050 צריכת הבשר והחלב העולמית תהיה גדולה פי 2 מצריכתם ב-1999, הכפלה שתתרחש בטווח זמן של 50 שנה בלבד. משמעות הדבר היא שניצול המשאבים המידלדלים והולכים של כדור הארץ הולך וגדל, ושהסיכוי שהמין האנושי יהיה קיים בעוד כמה שנים הולך וקטן.

  • ביקור באתר של המשרד להגנת הסביבה 
  • אי שם במחוזות האפלים של אתר המשרד להגנת הסביבה, מעבר לכותרות הצעקניות על קמפוסים ירוקים ועל דרגות זיהום אוויר, נמצאת מפה. במפה זו, הקרויה מפת מרשם הפליטות לסביבה (מפל”ס) מסומנים כל המקומות שפולטים לסביבה חומרים מזהמים. במקרא המפה יש כמה קטגוריות, ביניהן גם “תעשיית מזון ומשקאות” ו”חקלאות”. רוב המקומות המזהמים שמופיעים במפה מקוטלגים תחת “חקלאות” או תחת “פסולת ושפכים”, אך כאשר לוחצים על כל המקומות שמופיעים תחת הקטגוריה חקלאות – הפלא ופלא! רובם המכריע הוא לולי תרנגולות. האם ביצים ובשר עוף אינם חלק מתעשיית המזון והמשקאות, אך מפעל קוקה-קולה הוא כן חלק ממנה? בעיניי זהו פשוט ניסיון טיוח והשקטה של המצב.

מדוע המשרד לאיכות הסביבה מהסה את הנתונים על הזיהום שתעשיית המזון מן החי גורמת לו? ההשערה הסבירה ביותר שאני מסוגלת להעלות על דעתי היא שיש כאן ניגוד אינטרסים: מצד אחד, תעשיית המזון מן החי גורמת לפליטה של חומרים מזהמים רבים. מצד שני, הפצת הנתונים הללו ועיסוק רב בהם ייפגע בחקלאים, שגם ככה זקוקים לסיוע כלכלי נדיב מהממשלה. אולי זה מסביר את העובדה שאם ניכנס לאתר “סבבה”, אתר של המשרד להגנת הסביבה המיועד לילדים, נמצא שם שפע משחקים וכתבות העוסקים במחזור, בהפרדת פסולת ובשימוש חסכוני במים, אך לא נמצא שם ולו מילה על הנזקים העצומים שגורמת תעשיית המזון מן החי.

קרוב לוודאי שהמצב זהה גם במדינות רבות אחרות, ולא רק בישראל. אנשים העוסקים בגידול תעשייתי של בעלי חיים לא עושים את זה כי זה מסב להם הנאה, בלשון המעטה, ובדרך כלל הם יהיו זקוקים להטבות ממשלתיות למיניהן. התעסקות מרובה בנתונים על הנזק שתעשיית המזון מן החי גורמת לסביבה עשויה לפגוע בפרנסה שלהם, ולכן הרצון להשתיק את הנתונים האלה כמה שיותר מובן.

יצוג גרפי אחד שווה אלף מילים

לסיום, כמה ייצוגים גרפיים של נתונים על השפעותיה הסביבתיות של תעשיית המזון מן החי.

0127BITTMAN.650.952 vegetables

ביבליוגרפיה

http://www.nytimes.com/2008/01/27/weekinreview/27bittman.html?pagewanted=1&_r=4&sq=Rethinking%20the%20Meat-Guzzler&st=nyt&scp=2&

http://www.culinaryschools.org/yum/vegetables/

http://anonymous.org.il/cat32.html

עלון “יום שני ללא בשר” של עמותת אנונימוס

http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx

למה בחרתי בנושא? ובעצם, איזה נושא בחרתי?

שלום שלום! אני רחל, והבלוג שלי, שנכתב במסגרת עבודה בגאוגרפיה, יעסוק בהשלכות הסביבתיות של תעשיית המזון מן החי.

k3afkxלמה בחרתי דווקא בנושא הזה? ובכן, השלכותיה של תעשיית המזון מן החי הוא תחום שיוצא לי להרהר בו הרבה, מפני שאני טבעונית זה שנתיים. אולם, הטבעונות שלי התחילה קודם כל כטבעונות אידאולוגית, ולכן אני מרבה לעסוק בעיקר באספקט הזה של תעשיות המזון מן החי. רק אחרי שהפכתי לטבעונית, גיליתי שלצריכת מוצרים מן החי יש השלכות בריאותיות וסביבתיות, נוסף על הסבל שהצריכה גורמת לבעלי החיים. לכן, מעניין אותי לבחון נושא שקרוב ללבי – אבל מזווית ראייה קצת אחרת.